משירי ארץ אהבתי

הרבה זמן לא כתבתי אבל הבוקר שמעתי את "משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג המופלאה והייתי חייב לכתוב את פרשנותי. אז ברשותכם.

קודם כל השיר.
חזרתם? יופי, כי למען האמת מכאן זה יכול רק להדרדר (באמת שיר קסום).

אז על מה השיר?
הפרשנות המקובלת כיום הוא שהשיר על מולדתה של לאה גולדברג: ליטא. וזה ממש מהפך כי עד לא מזמן חשבו שזה על ישראל. הויכוח הזה הוא כמו לנסות למצוא עמק יפה בין כרמים ושדות שבו מגדל בין חמש קומות.

השיר הזה הוא לא על ארץ אלא על אהבת האדם של לאה גודלברג בהדגשה של הטוב אצל האנשים.
בהתחלה גולדברג מתארת את הארץ שהיא כל-כך סגרירית ויש בה רק שבעה ימים אביביים - אבל גולדברג מתעקשת דווקא לתאר עד כמה נפלאים הם שבעת ימי האביב ומתעלמת מ 358 הימים האחרים.
בהמשך גולדברג מתארת מצב עגום של עמל ורעב רק עם שבעה ימי חג - אבל מתעקשת לתאר עד כמה נפלאים הם ימי החג האלה.
ובסוף גולדברג מקנחת בכך שכולם רואים רק את הצדדים המכוערים של אותה הארץ אבל רק היא רואה את היופי שבה ומפיצה את נקודות האור בה.

לי זה מאוד מזכיר את דירה להשכיר כאשר כולם רואים רק את הדברים הגרועים בדיירי הבניין אבל היונה רואה רק את הטוב שבאדם והיא זו שמשכינה את השלום.