‏הצגת רשומות עם תוויות עבודה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עבודה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 21 במאי 2010

שלום שלום

התקשרתי למכר של גיסי מהג'ודו במוצאי שבת, מסתבר שמדובר בויקטור אריאל מייסד טרנס-צ'יפ והוא כבר אחרי אקזיט מכובד. מדובר באדם מרשים מאוד, שלמרות, שככל הנראה יושב על לא מעט כסף הוא נחמד, צנוע ונשאר ביסודו איש טכני ולא מנהל מנופח בכבוד עצמי.
למחרת נפגשנו אצלו בבית, דירת גן נחמדה וסבירה ביותר. השיחה הייתה נעימה וקולחת ומסתבר שאנחנו חולקים לא מעט דעות במשותף. מסתבר שאחרי שסמסונג קנתה את טרנס-צ'יפ אותו ויקטור אריאל נשאר לנהל את טרנס-צ'יפ (שעכשיו היא חלק מסמסונג) והפך להיות סמנכ"ל בסמסונג (אחד מתוך כ 120) ובילה הרבה מאוד זמן במזרח אסיה.
בתור מי שביקר ביפן לא מעט פעמים (בערך עשרים) במסגרת העבודה המסקנה שלי היא שהיפנים פשוט דפוקים, ומסתבר שויקטור, שכאמור יש לו הרבה יותר זמן של מזרח אסיאתים, מגדיל ואומר שזה לא רק היפנים אלא גם הקוראנים והסינים... אבל הוא בעצם עידן את האמירה שלו: הם לא דפוקים הם פשוט גרועים בתוכנה. טוב, זה כבר נשמע מעניין.
הסברה שלו היא כזו. הכתב שלהם הוא מאוד קשה ולכן הם משקיעים המון אנרגיה בתקופת הילדות בדיוק ובתפישה חזותית. הפשטה, לעומת זאת, היא מאוד מוזנחת. ולכן, הוא מוסיף ואמור, הם פשוט מתכנתים גרועים. הנדסת חומרה? מצויינים, כי זה שירטוטים ודיוק – מתאים להם כמו כפפה ליד, אבל תוכנה, שזה יותר הפשטה ומעט ויזואליזציה – פשוט חור בראש. אגב, כל מי שקורא לתוכנה, "הנדסת תוכנה" או שהוא לא יודע מה הוא מדבר או שהוא מנסה למכור לכם משהו.
מה שעוד הפתיע אותי זו דעתו על הכלכלה הגלובלית. כמוני הוא חושב שהצריכה הסינית תתחיל לעלות והצריכה האמריקאית תתחיל לרדת ולכן צריך לכוון למוצרים שמתאימים לצריכה ברמה הבאה של הסינים ולא של האמריקאים. כלומר, אפשר לצפות שמי שיעלה דור בטלפונים הסלולרים, למשל, יהיו הסינים ולא האמריקאים. אבל מצד שני, הוא מזכיר, שיש מרחק רב בין הצריכה הסינית העתידית לבין הצריכה האמריקאית הנוכחית (למעשה יש מרחק רב בין גם בין צריכה האמריקאית העתידית לצריכה האמריקאית הנוכחית) ולכן הפוקוס צריך להיות השוק הסיני עם דגש על מוצרי הצריכה המערביים כיום, פשוט יותר זולים.
ואם עושים אחד ועוד אחד אז מצד אחד יש לנו את שוק הצריכה הסיני המתעורר ומצד שני חולשה בתוכנה – ולכן המטרה היא ברורה: תוכנה לשוק הסיני.
אני לא אפרט בדיוק את המוצר העתידי שלנו, אבל נאמר שבתפקידו כסמנכ"ל בסמסונג הייתה ממנו בקשה ספציפית לתוכנה מסויימת שהם צריכים. הוא מוסיף ואומר שהוא יודע בוודאות שהם ניסו ולא הצליחו (פחחח). אז הוא פתח חברה סינית, טקויה שמה, ומתחיל לגייס את גרעין ההקמה. אז התגייסתי.

יום שלישי, 27 באפריל 2010

בחזרה לאן?

אחרי הפרישה המתוקשרת מההוראה החלטתי לחזור לעולם החם והנעים של ההיי-טק. למעשה הייתי משוכנע שאני רק אצהיר: "בסדר, אני מחפש" ואלפי הצעות עבודה יציפו אותי, שהרי בסה"כ קיבלתי הצעה עוד כשהייתי מורה ובכלל, השוק טוב ואני מוכשר. אז החלטתי ללכת על 80% משרה של מתכנת ג'וניור – כי בכל זאת רציתי להישאר קרוב למשפחה, ומהיכרותי עם שוק המתכנתים בישראל אני חושב שגם כ 80% מתכנת עדיין יש לי יתרון על רוב המועמדים.
אבל מסתבר שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. נתחיל בזה שאף אחד לא רוצה מתכנת 80%, אפילו אם הוא יהיה סופרמן, אנשים יעדיפו שני מתכנתים שעובדים משרה מלאה על פני אחד שעובד 80% גם אם מדובר באותה התפוקה (לא שאני אומר שאני כזה, אבל אף אחד לא בדק) העיקר שהמנהל יראה עובדים משקיעים שנשארים עד מאוחר.
וברור שכל הזמן חזרו ואמרו שאני אובר-קווליפייד. נו, באמת. מה זאת אומרת בעל כישורי יתר לתוכנה? שאני טוב מדי בשביל לתכנת? ברור שלא, שהרי תוכנה היא אתגר עצום (בד"כ) ובטוח שהיו לפחות כמה משרות מאתגרות. שאני אשתעמם וארצה לנהל? אז פה ככל הנראה מנהלים תאווי כח סיננו אותי, בתור מי שגם תכנת וגם ניהל, הייתי יכול לחשוב רק על הכיוון ההפוך: שהניהול ישעמם ויהיה רצון לחזור לתכנת.
טוב, בכל אופן, יהיו הסיבות אשר יהיו, תשובות לא קיבלתי וגם לא זומנתי לראיונות, למרות ששלחתי את קורות חיי לעשרות משרות. התחלתי להתייאש והכרזתי שאני מוותר על ה 80%, וגם על עמדת המתכנת ומסכים לנהל... ועדיין ראיונות אין. אמרו לי שהלינקד-אין, רשת חברתית מקצועית, היא פלטפורמה טובה לחיפוש עבודה – אז עדכנתי את הפרופיל שלי, חידשתי קשרים עתיקי יומין (דווקא היה נחמד לגלות מה עושים מכרים מהאוניברסיטה) ואספתי המלצות. וראיונות אין.
חברים המליצו לי להיות סבלני ולקחת את הזמן, לא לקפוץ על ההזדמנות הראשונה שתבוא ולא להיות נואש. הם גם המליצו לי כן לכוון לניהול, כי זה יותר מתאים לי, ממילא אתה לא בנית על משכורת – היית צריך להיות מורה. האמת, מאוד עזר ודי נרגעתי. ואכן לאט לאט התחילו להרקם קשרים, זומנתי לראיונות במייקרוספט הרצליה וסמסונג יקום. הייתי טוב. די הוכחתי שכוחי במותני ולקחתי בהליכה שאלות של תוכנה ובסה"כ הייתה תכונה חיובית באויר.
ואז זה הגיע – גיסי סיפר לי שאבא של חבר של הבן שלו מהג'ודו רוצה להקים סטרט-אפ והוא כבר עם ניסיון אחרי שהוא מכר את החברה הקודמת שלו. ונתן לי טלפון. תתקשר, מה אכפת לך. התקשרתי.
המשך יבוא.