יום שישי, 2 ביולי 2010

תגובה סינית הולמת לוובוזלות

לקראת האולימפיאדה בבייג'ין היה חשש במסדרונות השלטון הסיני שהעיניים המערביות לא יאהבו את המנהג הסיני לירוק, ולכן יצא צו שמעכשיו אסור לירוק. ואכן הסינים לא ירקו והאולימפיאדה נעמה לעיניים המערביות.
במונדיאל בדרום אפריקה, לעומת זאת, מסתבר שהוובוזלות לא נועמות לאוזניים המערביות, אבל מה לעשות שבדרום אפריקה אין דיקטטורה מספיק חזקה והצפצפה המסורתית עדיין נשמעת ברחבי תבל. אבל יש תגובה, אמרו לעצמם השחקנים? אהה, מותר וובוזלות? אז אנחנו נירק! ואכן, לא יודע אם שמתם לב אבל כל קלוז-אפ על שחקן רואים יריקה, עכשיו ברור למה הדשא ירוק כל-כך ולמה שחקנים עושים כל-כל הרבה גליצ'ים. בקלוז-אפ אחד, עצרו את התמונה בדיוק לפני שהשחקן ירק ונשארו עם תמונה של הרוק מבצבץ מפיו, אני לא לגמרי משוכנע שהפריז הזה עשה שרות טוב לבעלי הקיבה הרגישה, אני בכל אופן, לא אוכל מול הטלביזיה.
בוודאי תאמרו לעצמכם, מה הוא נטפל לשחקנים שרצים 90 דקות ספרינטים, מצטברת ליחה והם צריכים להוציא אותה החוצה, גם אם הם אח"כ צריכים להחליק על אותו משטח של הסמוכטה. אבל מה תאמרו על שחקן שנכנס כמחליף והפעולה הראשונה שלו במגרש, אחרי שנתן את ההיי-פייב לשחקן היוצא הוא יריקה על הדשא? האם החימום הקצר הגדיש את הליחה שבגרונו? ולמה גם המאמן האמריקאי, שעומד בשולי המגרש מרגיש צורך לירוק? בקיצור – גועל נפש.
ואם אנחנו כבר בענייני וובוזלות, אז מכיוון שמדובר בכלי די פשוט, שככל הנראה מרעיש בתדר אחד, הצליחו בערוץ הראשון לבטל את התדר והזה ולהשתיק כמעט לחלוטין את הרעש, אבל הבעיה היא שככל הנראה בקולו של שלמה שרף התדר הזה הוא גם דומיננטי למדי ולכן כמעט ולא שומעים אותו. מה שאומר שיש פה טכנולוגיה רבת עוצמה שכולי תקווה שימשיכו להשתמש בה בשידורי הספורט גם לאחר המונדיאל.

3 תגובות:

  1. חבל שלא השתיקו את דני נוימן.

    השבמחק
  2. בבייסבול יריקות הן חלק אינטגרלי מהמשחק, משום מה.

    השבמחק
  3. ואף אחד לא יכול לטעון שבייסבול זה באמת ספורט.
    כמו שבייב רות אמר אחרי ששאלו אותו למה הוא לא מנהל אורח חיים ספורטיבי:
    I am a baseball player, not an athlete.

    השבמחק