אני עובד בתל-אביב וגר במודיעין. מה יותר טבעי מלהשתמש ברכבת - זה צריך להיות נהדר: מהיר, בלי מאמץ הנהיגה, שעת קריאה ביום, ואני עוד נחשב "ירוק". אפשר רק לקנא בי. ואני אכן, כמעט כל בוקר קינאתי באנשים ששמו פעמיהם לרכבת כל בוקר ונהנו מתחבורה ציבורית איכותית.
בכלל, כל נושא הרכבת התפתח בארץ בשנים האחרונות, כאשר אני הייתי חייל, בערך לפני 20 שנה - או קצת יותר, הייתה רכבת חיפה-תל אביב שבעיקר נסעו בה החיילים (בחינם) ובזה זה הסתיים. היום מחוברות ברכבת הרבה מאוד ערים וזו תחבורה לגיטימית. כמעט. בעצם, לא ממש.
נתחיל בזמנים.
כמו שאמרתי - ממודיעין לתל אביב. מבחינת רכב זה אחד הסיוטים הגדולים במדינה בשמונה בבוקר. אישתי עושה את זה מדי פעם והיא מדווחת על שעה ורבע בבמוצע. נורא ואיום. וברכבת? המצב לא הרבה יותר טוב מסתבר. הרכבת יוצאת ב 8:03, מה שאומר שאני צריך להיות בתחנה בערך ב 7:55, כטווח ביטחון, ומכיוון שאני גר קרוב לתחנה אני יכול לצאת מהבית ב 7:45, לדהור על האופניים בירידה ולהגיע בזמן.
ועכשיו שאלה הלקוחה הישר מחומר הלימוד של כיתה ז'. רכבת יוצאת ב 8:03 ממודיעין ומגיעה לתל אביב ב 8:37, המרחק בין שתי הערים הוא 20 ק"מ, באיזו מהירות נוסעת הרכבת? 35 קמ"ש! 35 קמ"ש!!!
אז הגעתי לת"א ההגנה ב8:37 (פלוס מינוס, כי לפעמים הרכבת עוצרת באמצע) ועכשיו יש לי ללכת עוד כ 14-15 דקות עד למשרד והנה הגעתי ב 8:52... שעה ושבע דקות. ניצחתי בשמונה דקות עם הרכבת האופטימלית את הנסיעה הגרועה ביותר.
אבל זה לא נגמר כאן. הרכבת הבאה אחרי 8:03 היא ב 8:42. ארבעים דקות. ולכן אני חייב להיות מדוייק, אסור להתעכב שניה (ולכן גם כדאי לשמור טווחי ביטחון). הפערים הגדולים בין הרכבות גם אומרים ששעת ההגעה אינה תלויה במהירות שבה אני מתארגן בבוקר.
למשל, כאשר אני עם אוטו ואירגנתי את הבנות מהר, נניח חמש דקות קודם, אני אגיע לעבודה חמש דקות קודם. כלומר, אם אני אצא ב 7:40 מהבית באוטו אני אגיע ב 8:55, ברכבת, אם אני אצא מהבית ב 7:40 אני עדיין אגיע ב 8:52. אבל מה יקרה אם פתאום אני אתעכב 10 דקות? אז עם האוטו אני אגיע עשר דקות מאוחר יותר, עם הרכבת... 40 דקות מאוחר יותר. הלך היתרון.
רגע, אבל מה עם הקריאה? איזה זמן איכות. זמן איכות? וואלה, אז אני קורא 30 דקות לכל כיוון (מתוך השעה ועשרה שאני בדרכים) ובאוטו אני יכול לשמוע מוזיקה במשך כל השעה ורבע. אז תרדו גם מהטיעון הזה.
בקיצור. יש רכבת. וזה פתרון נהדר למי שאין מכונית. אבל למי שכבר התבסס מעט בחייו ויכול להחזיק מכונית פשוט לא כדאי.
ומה איתי? טוב, אני ממשיך עם הרכבת. אני רואה אנשים, אני מרגיש ירוק וגם ההליכה והרכיבה על האופניים בבוקר ובערב נותנים לי תחושת חיות מסויימת. כלכלית, הרכבת עולה 400 ש"ח בחודש ואילו רכב + דלק מגיעים בערך ל 3500. ובכלל, אתם כבר יודעים ששפיות זה לא החלק החזק שלי.
בכלל, כל נושא הרכבת התפתח בארץ בשנים האחרונות, כאשר אני הייתי חייל, בערך לפני 20 שנה - או קצת יותר, הייתה רכבת חיפה-תל אביב שבעיקר נסעו בה החיילים (בחינם) ובזה זה הסתיים. היום מחוברות ברכבת הרבה מאוד ערים וזו תחבורה לגיטימית. כמעט. בעצם, לא ממש.
נתחיל בזמנים.
כמו שאמרתי - ממודיעין לתל אביב. מבחינת רכב זה אחד הסיוטים הגדולים במדינה בשמונה בבוקר. אישתי עושה את זה מדי פעם והיא מדווחת על שעה ורבע בבמוצע. נורא ואיום. וברכבת? המצב לא הרבה יותר טוב מסתבר. הרכבת יוצאת ב 8:03, מה שאומר שאני צריך להיות בתחנה בערך ב 7:55, כטווח ביטחון, ומכיוון שאני גר קרוב לתחנה אני יכול לצאת מהבית ב 7:45, לדהור על האופניים בירידה ולהגיע בזמן.
ועכשיו שאלה הלקוחה הישר מחומר הלימוד של כיתה ז'. רכבת יוצאת ב 8:03 ממודיעין ומגיעה לתל אביב ב 8:37, המרחק בין שתי הערים הוא 20 ק"מ, באיזו מהירות נוסעת הרכבת? 35 קמ"ש! 35 קמ"ש!!!
אז הגעתי לת"א ההגנה ב8:37 (פלוס מינוס, כי לפעמים הרכבת עוצרת באמצע) ועכשיו יש לי ללכת עוד כ 14-15 דקות עד למשרד והנה הגעתי ב 8:52... שעה ושבע דקות. ניצחתי בשמונה דקות עם הרכבת האופטימלית את הנסיעה הגרועה ביותר.
אבל זה לא נגמר כאן. הרכבת הבאה אחרי 8:03 היא ב 8:42. ארבעים דקות. ולכן אני חייב להיות מדוייק, אסור להתעכב שניה (ולכן גם כדאי לשמור טווחי ביטחון). הפערים הגדולים בין הרכבות גם אומרים ששעת ההגעה אינה תלויה במהירות שבה אני מתארגן בבוקר.
למשל, כאשר אני עם אוטו ואירגנתי את הבנות מהר, נניח חמש דקות קודם, אני אגיע לעבודה חמש דקות קודם. כלומר, אם אני אצא ב 7:40 מהבית באוטו אני אגיע ב 8:55, ברכבת, אם אני אצא מהבית ב 7:40 אני עדיין אגיע ב 8:52. אבל מה יקרה אם פתאום אני אתעכב 10 דקות? אז עם האוטו אני אגיע עשר דקות מאוחר יותר, עם הרכבת... 40 דקות מאוחר יותר. הלך היתרון.
רגע, אבל מה עם הקריאה? איזה זמן איכות. זמן איכות? וואלה, אז אני קורא 30 דקות לכל כיוון (מתוך השעה ועשרה שאני בדרכים) ובאוטו אני יכול לשמוע מוזיקה במשך כל השעה ורבע. אז תרדו גם מהטיעון הזה.
בקיצור. יש רכבת. וזה פתרון נהדר למי שאין מכונית. אבל למי שכבר התבסס מעט בחייו ויכול להחזיק מכונית פשוט לא כדאי.
ומה איתי? טוב, אני ממשיך עם הרכבת. אני רואה אנשים, אני מרגיש ירוק וגם ההליכה והרכיבה על האופניים בבוקר ובערב נותנים לי תחושת חיות מסויימת. כלכלית, הרכבת עולה 400 ש"ח בחודש ואילו רכב + דלק מגיעים בערך ל 3500. ובכלל, אתם כבר יודעים ששפיות זה לא החלק החזק שלי.
זה עניין של ניסוח:
השבמחקנסיעה ברכבת היא יותר זולה, חוסכת את מאמץ הנהיגה, מקציבה לך זמן לקרוא ולרכב על אפניים ומחנכת אותך לעמוד בזמנים.
ובנוסף לכל היתרונות האלה, אתה מגיע לעבודה באותה השעה בה היית מגיע ברכב פרטי.
no brainer
העניין הוא שבתחבורה הקריטריון העיקרי הוא זמן לעומת עלות.
השבמחקאז נכון שאם משווים את השעה הקשה ביותר, באחד המקומות הקשים ביותר הזמן הוא שווה. ומכאן שביתר המקרים הרכבת מפסידה.
ולגבי עמידה בזמנים - כבר סיימתי את הטירונות שלי לפני יותר מעשרים שנה ואני לא רוצה לשלם למישהו כדי שילמד אותי לעמוד בזמנים.
אתה גם לא רוצה לשלם לשיננית כדי שתפרק לך את החניכיים אבל מבין שזה ישפר את מצבך ועושה את זה בכל זאת
השבמחקהעניין הוא שכיום הרכבת היא פתרון סביר למי שאין אוטו - להלן, עני.
השבמחקאבל כדי שהרכבת תהפוך לאלטרנטיבה אמיתית גם לבעלי מעמד הביניים - שמוגדרים בכך שיש להם אוטו - היא חייבת להשתפר בצורה ניכרת.
בתור אחד שכידוע לך עושה את אותו מסלול כמוך (פלוס עוד 10 דקות הליכה לעבודה) אני מבין מה אתה אומר אבל בכל זאת:
השבמחק1. הרכבת חוסכת אלפי שקלים בחודש, גם אם אתה בתחתית העשירון העליון כמו הרבה מההייטקיסטים, אלפי שקלים זה הרבה כסף.
2. בבוקר הרכבת לא נופלת מרכב פרטי, ובהתחשב בתסכול של לנהוג בפקק - עולה עליו
3. מוזיקה ורדיו זה דבר שאתה יכול לעשות גם במקביל לדברים אחרים ואפילו בעבודה, לקרוא זה משהו שבקצב החיים המטורף שלנו - פשוט אין לזה זמן, ולכן אני מוקיר את חצי שעת הקריאה בנסיעה.
סחתיין על הבלוג החדש.
השבמחקלא ברור למה להחזיק בית בתל אביב לצרכי עבודה בלבד... :-)
לעמיר,
השבמחקהכל טוב ויפה אבל - כדי שבאמת נגיע למצב שבו הרכבת היא חלופה אמיתית גם לאנשים שיש בבעלותם רכב הרכבת צריכה להשתפר בהרבה.