סטנלי פישר העלה את הריבית על השקל מ 1.25% ל 1.5% לפני כשבוע והדולר צנח בחמש אגורות לרמה של 3.69. אגלי זיעה צצו על מצחי, אני מהמר שהדולר לא ירד מתחת ל 3.65 וכל אגורה של ירידה תעלה לי 1000 ₪, שזה בכלל הרווח שלי. האם סטנלי בוגד בי? האם הוא יתן לדולר לצנוח? למה הוא מעלה את הריבית לפני שנורתה הירייה הראשונה בדו-קרב באוקיינוס השקט?
אז מה המשמעות של הריבית? ומהי בכלל?
ובכן, הריבית של בנק ישראל היא למעשה תוכנית החיסכון הבטוחה ביותר במדינה, זו הריבית שהמדינה מבטיחה לחוסך, ומכיוון שהמדינה היא הגוף הכלכלי העמיד ביותר, מדובר בסיכון אפסי (שימו לב לבדיחה בסוף). ולכן ריבית בנק ישראל היא למעשה התשואה המינימלית במשק, כלומר, אם יש לי שתי חלופות באותה תשואה אחת של הבנק המרכזי ואחת אחרת (החל מסטרט-אפ וכלה באג"ח של בנק לאומי) ברור שההשקעה בבנק ישראל עדיפה כי הסיכוי בה נמוך יותר.
כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית, הוא למעשה סופג השקעות מהשוק הפרטי ולהפך. ולכן בזמן משבר, כאשר אנשים מפחדים להשקיע הבנק מוריד את הריבית ועכשיו, כאשר נראה שאנחנו יוצאים מהמשבר (לפחות עד הירייה הראשונה באוקיינוס השקט) הבנק רוצה לצמצם קצת את הדהירה של הבורסה ומחירי הדירות שנקנות להשקעה.
אבל להעלאת הריבית יש עוד אפקט, כדאיות ההשקעה בשקל עדיפה על פני השקעה במטבעות אחרים, ולכן אנשים מוכרים דולרים וקונים שקלים – ובתמורה: השקל מיוסף... וסטנלי יודע את זה עוד לפני שנולדתי, אז למה הוא עושה לי את זה?
אבל סטנלי הוא אדם של כבוד, וכאשר הוא רואה שאני בצרה, ודקה לפני שמגיעים הפועלים המיוזעים של ההוצאה לפועל כדי לקחת ממני את המקלדת הוא פותח את הארנק ומוציא משם 200 מיליון דולרים שקיבל זה עתה ומייצב את הדולר על 3.7, ועוד היד נטויה. אני נרגע ומוכר עוד אופציות שהדולר לא ירד גם במאי.
דבר אחד מטריד אותי, מה עם היורו? שהרי ישראל מייצאת לאירופה בערך (ואף יותר) כמו שהיא מייצאת לארה"ב, ואם היורו צונח אולי סטנלי ירצה למנוע את הנזק בחזית החשובה הזו. זאת ועוד בהמשך.
ועכשיו לאחת הבדיחות האהובות עלי ביותר:
לפני נפילת הגוש הסובייטי, פולני נכנס לסניף בנק בקרקוב ורוצה להפקיד אלף זלוטי.
אבל כדי להיות בטוח הוא שואל את הפקיד מה יקרה אם הסניף יקרוס, מי יחזיר לו את הכסף. הפקיד מרגיע אותו ואומר שמדובר בבנק עם פריסה ארצית והסניף המרכזי בוורשה ערב לסניף בקראקוב.
"יפה" – אומר הלקוח, אבל לפני שהוא שולף את 1000 הזלוטי הוא מקשה: "ואם הסניף המרכזי בוורשה יפול?". "אל תדאג" – עונה הפקיד בטון רגוע – "הבנק המרכזי של פולין ערב לסניף המרכזי בוורשה."
"יותר טוב" – ממשיך הלקוח – "אבל אם הבנק המרכזי של פולין יקרוס?". הפקיד שמתחיל לאבד סבלנות עונה עדיין באדיבות: "ממשלת פולין ערבה לבנק המרכזי של פולין".
"אהה, ואם ממשלת פולין תקרוס?" – שואל הלקוח המעצבן. "הפוליטבירו וברית המועצות הגדולה ערבה לכך שממשלתנו תוכל לעמוד בהתחייבויותיה".
"ואם ברית המועצות הגדולה והעצומה תפול לנגד עינינו, מי ערב לכספי?". הפקיד כבר איבד את סבלנותו ואמר ללקוח: "בשביל אלף זלוטי מחורבנים לא שווה לך שברית המועצות תקרוס?!".
אז מה המשמעות של הריבית? ומהי בכלל?
ובכן, הריבית של בנק ישראל היא למעשה תוכנית החיסכון הבטוחה ביותר במדינה, זו הריבית שהמדינה מבטיחה לחוסך, ומכיוון שהמדינה היא הגוף הכלכלי העמיד ביותר, מדובר בסיכון אפסי (שימו לב לבדיחה בסוף). ולכן ריבית בנק ישראל היא למעשה התשואה המינימלית במשק, כלומר, אם יש לי שתי חלופות באותה תשואה אחת של הבנק המרכזי ואחת אחרת (החל מסטרט-אפ וכלה באג"ח של בנק לאומי) ברור שההשקעה בבנק ישראל עדיפה כי הסיכוי בה נמוך יותר.
כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית, הוא למעשה סופג השקעות מהשוק הפרטי ולהפך. ולכן בזמן משבר, כאשר אנשים מפחדים להשקיע הבנק מוריד את הריבית ועכשיו, כאשר נראה שאנחנו יוצאים מהמשבר (לפחות עד הירייה הראשונה באוקיינוס השקט) הבנק רוצה לצמצם קצת את הדהירה של הבורסה ומחירי הדירות שנקנות להשקעה.
אבל להעלאת הריבית יש עוד אפקט, כדאיות ההשקעה בשקל עדיפה על פני השקעה במטבעות אחרים, ולכן אנשים מוכרים דולרים וקונים שקלים – ובתמורה: השקל מיוסף... וסטנלי יודע את זה עוד לפני שנולדתי, אז למה הוא עושה לי את זה?
אבל סטנלי הוא אדם של כבוד, וכאשר הוא רואה שאני בצרה, ודקה לפני שמגיעים הפועלים המיוזעים של ההוצאה לפועל כדי לקחת ממני את המקלדת הוא פותח את הארנק ומוציא משם 200 מיליון דולרים שקיבל זה עתה ומייצב את הדולר על 3.7, ועוד היד נטויה. אני נרגע ומוכר עוד אופציות שהדולר לא ירד גם במאי.
דבר אחד מטריד אותי, מה עם היורו? שהרי ישראל מייצאת לאירופה בערך (ואף יותר) כמו שהיא מייצאת לארה"ב, ואם היורו צונח אולי סטנלי ירצה למנוע את הנזק בחזית החשובה הזו. זאת ועוד בהמשך.
ועכשיו לאחת הבדיחות האהובות עלי ביותר:
לפני נפילת הגוש הסובייטי, פולני נכנס לסניף בנק בקרקוב ורוצה להפקיד אלף זלוטי.
אבל כדי להיות בטוח הוא שואל את הפקיד מה יקרה אם הסניף יקרוס, מי יחזיר לו את הכסף. הפקיד מרגיע אותו ואומר שמדובר בבנק עם פריסה ארצית והסניף המרכזי בוורשה ערב לסניף בקראקוב.
"יפה" – אומר הלקוח, אבל לפני שהוא שולף את 1000 הזלוטי הוא מקשה: "ואם הסניף המרכזי בוורשה יפול?". "אל תדאג" – עונה הפקיד בטון רגוע – "הבנק המרכזי של פולין ערב לסניף המרכזי בוורשה."
"יותר טוב" – ממשיך הלקוח – "אבל אם הבנק המרכזי של פולין יקרוס?". הפקיד שמתחיל לאבד סבלנות עונה עדיין באדיבות: "ממשלת פולין ערבה לבנק המרכזי של פולין".
"אהה, ואם ממשלת פולין תקרוס?" – שואל הלקוח המעצבן. "הפוליטבירו וברית המועצות הגדולה ערבה לכך שממשלתנו תוכל לעמוד בהתחייבויותיה".
"ואם ברית המועצות הגדולה והעצומה תפול לנגד עינינו, מי ערב לכספי?". הפקיד כבר איבד את סבלנותו ואמר ללקוח: "בשביל אלף זלוטי מחורבנים לא שווה לך שברית המועצות תקרוס?!".
חח בדיחה גדולה
השבמחקלגבי פישר הרי שכיום כדי לאושש את הכלכלות הממשלות הורידו את הריביות לרמות נמוכות.
השבמחקכתוצאה מכך ספקולנטים מעבירים כסף ממטבעות שבהם הריבית נמוכה למטבעות שבהם הריבית גבוהה.
המשק הישראלי נמצא במצב טוב ולא זקוק לריבית נמוכה.
אולם ריבית גבוהה תגרום ליסוף המטבע ולפגיעה בייצור המקומי.
הריביות הנמוכות לא ישארו איתנו לאורך זמן אולם הפגיעה ביכולת הייצור של המשק הישראלי עלולה להיות קשה.
פתיחה של עסק שנסגר עלולה להיות כרוכה בהוצאות הוניות גבוהות וזמן לייצר ערוצי שיווק.
לכן לדעתי פישר עושה בחכמה כשהוא רוכש דולרים ומונע משער השקל לרדת לרמה הרסנית של 3 שח לדולר.
תוך שנה שנתיים כשהמגמה תתהפך ןהריביות יעלו פישר יוכל להחזיק רמת ריבית נמוכה יותר ממדינות אחרות, זה יגרום לפיחות השקל, יתמוך בריווחיות הייצור המקומי וגם יאפשר להיפטר מהררי המטח שנצברו במרתפי הבנק תוך כדי צבירת רווחים מהמהלך.
אני מסכים שפישר צודק (ברמה מסוימת) שהוא מחזיק את שער הדולר.
השבמחקאני גם חושב שזה טוב שיש לנו רזרבות מט"ח גדולות כי זה יתן לנו אפשרות לשחק עם שער החליפין כרצוננו כאשר היואן יתווסף והדולר ירד, אבל בניגוד אליך אני לא חושב שתוך שנתיים תהיה התהפכות מגמה.
המגמה תתהפך כשהמשק האמריקאי יחזור לפעול בתפוקה מלאה ואז גם תתחיל להתפתח אינפלציה שיצטרכו לדכא אותה עי העלאת ריבית כדי שלא תצא מכלל שליטה.
השבמחקאני מתרשם שרוב הפרשנים הכלכליים מעריכים שהריבית בארהב תתחיל לעלות בשנה הבאה, כבר כיום הפד התחיל לנקוט בצעדים לצמצום הנזילות.
לגבי היואן השאלה היא מה הוא השער ה"כלכלי" של היואן במצב של מסחר חופשי.
לא מזמן קראתי מאמר שטען שהשער הנוכחי של היואן הרבה יותר קרוב לשער הכלכלי שלו ממה שחושבים.