אז איפה היינו? הציבור האמריקאי התרושש ופעמיים "המציא" כסף אבל הבועות האלו התנפצו. ואז הגיע אובמה, ומה הוא עשה? נכון מאוד, המציא עוד פעם כסף – הפעם ע"י הדפסה. לפני משבר הסאב פריים היחס בין כמות הכסף האמיתי (שטרות של ממש) לבין הכסף המולווה היה קטן (כלומר, הרבה מאוד כסף מולווה) אבל המשבר העלה מאוד את היחס והבנקים סרבו להלוות ולהקטין שוב את היחס וכך כמו הכסף קטנה. ולכן, אובמה התחיל להדפיס כסף (כסף אמיתי – שטרות) וכך עם אותו יחס גבוה הציבור האמריקאי חזר לאותה כמות כסף כללית לפני המשבר, ורמת הצריכה שבה לאיתנה. האם בא לציון גואל?
בוודאי שלא. הרי ברור לכל שהדפסת כסף היא לא פתרון, היא אולי אקמול במקרה הטוב – כי הרי מה שאמור לקרות הוא שהשוק האמריקאי יוצף בדולרים, המחירים של המוצרים המיובאים יעלו (שהרי עלות המוצרים המקומיים לא משתנה) וכאילו כלום. אבל מי הגיע לעזרתו של ברק? הסינים. מה עשה הממשל בבייג'ין כאשר ראו שאובמה מדפיס? הפעילו גם הם את מכונות הדפוס שלהם והממשלה הסינית ספגה את עודף הדולרים שהגיעה לסין ושמרה על יחס החליפין בין הדולר ליואן. וכך הכסף המודפס של אובמה נספג בסין והציבור האמריקאי חזר לחגיגת הקניות שלו ויש תחושה ששוב יצאנו מהמשבר.
למה הסינים רצו לשמור על יחס החליפין בין היואן לדולר? לא מאהבת אובמה אלא כדי לשמור על הצמיחה המדהימה של סין, והרי ידוע ששער חליפין גבוה יוריד את כדאיות הייצור בסין ויעביר ייצור לארה"ב – ואת זה הסינים לא רוצים.
אז איפה הבעיה? ארה"ב מדפיסה, קונה מוצרים, הסינים מדפיסים וקונים את הדולרים וכולם מרוצים. טוב, כמובן שלאזרח הסיני זה לא טוב, כי הוא ממשיך לעבוד כמו חמור תמורת שכר זעום – אבל לממשל הסיני לא ממש אכפת מהאזרח הסיני. ובכן, להדפסת הכסף הסיני יש השלכה – אינפלציה בסין. ומזה לממשל הסיני כבר אכפת. אחת ההנחות בממשל הסיני הן שהמהומות בכיכר טיאנמן מקורן באינפלציה גבוהה ולכן הממשל הסיני ימנע מאינפלציה גבוהה.
ובארה"ב, ובכן שם מקווים מאוד ששער הדולר ירד בהדרגה כדי להעלות את כדאיות הייצור בארה"ב וברק אובמה יוכל לקיים את הבטחתו של יצירת מקומות עבודה. הממשל בוושינגטון מפעיל לחץ בינלאומי על סין כדי שתייסף את היואן אבל הממשל הסיני בשלו. ככל הנראה מחכה לאינפלציה שתרים את הראש.
בוודאי שלא. הרי ברור לכל שהדפסת כסף היא לא פתרון, היא אולי אקמול במקרה הטוב – כי הרי מה שאמור לקרות הוא שהשוק האמריקאי יוצף בדולרים, המחירים של המוצרים המיובאים יעלו (שהרי עלות המוצרים המקומיים לא משתנה) וכאילו כלום. אבל מי הגיע לעזרתו של ברק? הסינים. מה עשה הממשל בבייג'ין כאשר ראו שאובמה מדפיס? הפעילו גם הם את מכונות הדפוס שלהם והממשלה הסינית ספגה את עודף הדולרים שהגיעה לסין ושמרה על יחס החליפין בין הדולר ליואן. וכך הכסף המודפס של אובמה נספג בסין והציבור האמריקאי חזר לחגיגת הקניות שלו ויש תחושה ששוב יצאנו מהמשבר.
למה הסינים רצו לשמור על יחס החליפין בין היואן לדולר? לא מאהבת אובמה אלא כדי לשמור על הצמיחה המדהימה של סין, והרי ידוע ששער חליפין גבוה יוריד את כדאיות הייצור בסין ויעביר ייצור לארה"ב – ואת זה הסינים לא רוצים.
אז איפה הבעיה? ארה"ב מדפיסה, קונה מוצרים, הסינים מדפיסים וקונים את הדולרים וכולם מרוצים. טוב, כמובן שלאזרח הסיני זה לא טוב, כי הוא ממשיך לעבוד כמו חמור תמורת שכר זעום – אבל לממשל הסיני לא ממש אכפת מהאזרח הסיני. ובכן, להדפסת הכסף הסיני יש השלכה – אינפלציה בסין. ומזה לממשל הסיני כבר אכפת. אחת ההנחות בממשל הסיני הן שהמהומות בכיכר טיאנמן מקורן באינפלציה גבוהה ולכן הממשל הסיני ימנע מאינפלציה גבוהה.
ובארה"ב, ובכן שם מקווים מאוד ששער הדולר ירד בהדרגה כדי להעלות את כדאיות הייצור בארה"ב וברק אובמה יוכל לקיים את הבטחתו של יצירת מקומות עבודה. הממשל בוושינגטון מפעיל לחץ בינלאומי על סין כדי שתייסף את היואן אבל הממשל הסיני בשלו. ככל הנראה מחכה לאינפלציה שתרים את הראש.
שכחת משהו יקירי. הבנק המרכזי של סין מחזיק, על פי דיווחיו שלו, בחשיפה של כ 700 ביליון דולר מתוך רזרבות מטבע החוץ שלו - לשער הדולר. דיווחים אחרים מציבים את המספר יותר קרוב לטריליון דולר. כל מהלך סיני שמשמעותו בעיטה בשער הדולר, הוא גם גול עצמי בהקשר לרזרבות מטבע החוץ. עד שסין לא תקטין את החשיפה שלה לדולר (שמוערכת בין 75%-80% מהרזרבות) היא לא תוכל לעולם להרשות לעצמה לנקוט בצעדים שמשמעותם פגיעה משמעותית בשער הדולר.
השבמחקנכון מאוד. אבל הרזרבה הסינית היא תוצאה של ספיגת הדולרים ולא הסיבה שלה.
השבמחקזה כמובן היה נכון לפני שלוש שנים - אבל זו כבר שאלה חדשה של סובב ומסובב בימינו. הרזרבה הגדולה נוצרה לפני למעלה משלוש שנים. כיום, הספיגה קשורה לרזרבה לא פחות משהיא קשורה לשאלות של תחרות בייצור.
השבמחקאז כיצד יסתיים החילוץ של אובאמה לדעתך?
השבמחקבמפולת נוספת? איך אתה מסביר את המצב באירופה? זה נראה עוד יותר חמור שם כשמדינות(יוון ובטח יש גם אחרות) פשוט משקרות בנוגע למצבן הכספי בגלל השוק האירופאי המשותף והצורך בהלוואות.
המשך יבוא. אל תדאג.
השבמחקאולי, כאשר תראה מה ההמשך יהיה מקום לדאגה, אבל בטוח יהיה המשך.
ע
http://www.nakedcapitalism.com/2010/04/geither-defers-currency-manipulator-or-not-determination-on-china.html
השבמחקמבלי לומר מילה טובה על מדיניות הפנים והחוץ של סין, ארה"ב מתגלה בסיפור הזה כמדינה הצבועה ביותר בתולדות ההיסטוריה כאשר המדיניות המוניטרית של סין היא רק תגובה למניפולציות שארה"ב עושה במטבע שלה ואם סין לא הייתה מגיבה ארה"ב הייתה נמצאת כיום במשבר עמוק מאוד בגלל אינפלציה דוהרת עקב מדיניות מוניטרית לא אחראית של אובמה.
השבמחקבועת מניות ההיטק היא המשך של בועות אחרות בשוקי ההון שנבעו משיפור טכנולוגי חדש ומשמעותי בכלכלה האמריקאית.
השבמחקבמאה ה 19 היתה בועה שנבעה מסלילת פסי הרכבת.
בתחילת המאה העשרים היתה בועה שנבעה ממהפיכת התעופה ובשנות ה 90 היתה את בועת האנטרנט.
אובאמה לטענתו ובתמיכת כלכלנים רבים ומדינות אחרות מזרים כסף לכלכלה כדי לאושש אותה מהמשבר.
יש אומרים שאלמלא התערב הממשל האבלה בארהב היתה עלולה להגיע ל25% וצפונה.
המבחן שלו יגיע בעוד שנה או שנתיים כשהמשק האמריקאי יתאושש ויחזור לפעילות מלאה ואז תתפתח גם אינפלציה.
הוא יצטרך לקצץ בתקציב כדי לחזור לאיזון ולהתחיל להקטין את החוב.
כרגע נראה שלאובמה חשוב יותר לעשות רפורמות יקרות כמו בתחום הבריאות שתעלה טריליון דולר מאשר לאזן את הכלכלה וזה מעמיד בספק גם את ההתנהגות העתידית שלו אבל נצטרך לחכות ולראות.
מי שיצר את הבעיה במשק האמריקאי הוא בוש שהגדיל את הגירעון וגם הקטין את הרגולציה.
לגבי הסינים הרי שלארהב יש גירעון במאזן התשלומים ולסין יש עודף במאזן התשלומים, אני לא מכיר את המספרים המדויקים אבל העודף במאזן הסיני יכול לאפשר לה לקנות דולרים או פשוט לשמור על אילו שהיא מקבלת בלי להדפיס יואנים.
אפשר לעשות תרגיל מחשבתי על עולם שבו המשק האמריקאי והסיני היו מתאחדים.
העובדה שבבורסה יש בועות - היא ברורה.
השבמחקאבל הבעיה עם שתי הבועות האחרונות הן שהן כיסו למעשה על הבעיה במאזן המסחרי של ארה"ב - וזה מה שפתאום אנחנו מגלים.
האמריקאים חייבים לחזור ולייצר, הגישה שהחלה עם הגלובליזציה: "פה יהיו המשרות האיכותיות ושם הייצור" פשוט לא מחזיקה מים וארה"ב נמצאת בגרעון מסחרי מדאיג.
יש גורם כלכלי בסיסי שהוא עליית כח הייצור של המזרח ומשרות שעוברות לשם מהמערב ואיך המערב יתמודד מול זה.
השבמחקויש גם כמה "מסכי עשן" בעלי משמעות כבדה שהם בועת האנטרנט והנדלן, והגירעון בתקציב הפדרלי שקצת מסתירים לנו את השינוי הריאלי במפת הייצור.
אני חושב שהפיתרון של הכלכלה האמריקאית לא טמון בתחרות "אבודה" בייצור הזול מהמזרח אלא פיתוח תחומים חדשים ן/או מעבר לתחומים ריווחיים יותר.
ניקח לדוגמא את תחומי הטקסטיל בישראל.
בעבר זה היה ענף שייצר הרבה מקומות עבודה.
האם היה רצוי שישראל תקבע מכסי מגן גבוהים על יבוא של בגדים ונעליים כדי שהתפירה תמשיך להתבצע בישראל?
אני חושב שחד משמעית לא!
המכסים ירדו בהדרגה כתוצאה מכך העלות של הבגדים והנעליים לצרכן הישראלי ירדה משמעותית ורמת החיים שלו עלתה.
במקביל ישראל נכנסה והגבירה פעילות בתחומים שהם יותר עתירי הכנסה.
הירדנים שחלק מעבודת המתפרות עברה אליהם הרויחו מקומות עבודה אבל ישראל לא ניזקה מכך.