בשנה הראשונה בתואר בכלכלה מלמדים אותנו על יתרון יחסי ועל היתרון במסחר. אז ככה, בישראל יש מזג אויר נוח לגידול זיתים ואילו באנגליה הכבשים מניבות יותר צמר, ולכן נגיד שבישראל עולה לייצר קילו זיתים שקל אחד ואילו קילו צמר 10 שקלים, באנגליה לעומת זאת, עולה לייצר קילו זיתים חמישה שקלים וקילו צמר שני שקלים. מסקנה, עדיף לישראל לייצר רק זיתים ולאנגליה רק צמר ואז להחליף חלק מהזיתים מישראל בצמר מאנגליה.
יפה. כדאי לשים לב שלא התייחסנו כאן למיומנויות או לכשרונות של העובדים, זה לא שמגדלי הזיתים האנגלים פחות מוכשרים ממקביליהם הישראלים, אלא פשוט עצי הזית באנגליה לא מניבים מספיק.
אז עכשיו נתייחס ליכולות של אנשים ונדבר עלי, נניח, כבעל תוכנות תכנות ועל משה הנגר. ונניח שגם אני וגם משה הנגר צריכים שולחן ותוכנה כלשהי. כל אחד מאיתנו עושה בעצמו הן את התוכנה והן את השולחן, אבל אבוי, השולחן שלי עקום, מתנדנד ולא יציב ואילו התוכנה של משה קורסת כל שלוש דקות. למחרת בבוקר, אנחנו מדברים אחד עם השני ומסכימים שאני אכתוב את התוכנה למשה והוא יבנה לי שולחן – וכך, לשנינו יש שולחן יציב ותוכנה עובדת (או לפחות אני יודע להסביר שאתמול זה עבד אצלי וככל הנראה יש לו בעיה מסוימת עם החומרה או עם הגדרות המערכת).
אבל מה יהיה אם במקום שני אנשים בודדים נסתכל על קבוצות גדולות יותר. בואו נניח שיש אוכלוסיה גדולה שבה יש יכולת לייצר בדיוק מה שאותה אוכלוסיה צריכה, כלומר, יש מספיק נגרים, מתכנתים, טבחים, חקלאים. עכשיו ראינו שאם אני בוחר שני אנשים מתוך האוכלוסיה הזו הם יסחרו ביניהם. אבל אם במקום שני בודדים, ניקח שתי קבוצות של 10 אנשים – המסחר בין הקבוצות ירד כי בכל קבוצה תהיה חלוקת תפקידים מתאימה יותר לזו של כלל האוכלוסיה, זה כמו לערוך סקר, ככל שיש יותר משתתפים יש התאמה גדולה יותר בין התפלגות המקצועות בקבוצה להתפלגות המקצועות באוכלוסיה כולה. בקבוצות של 100 המסחר בין הקבוצות יקטן ובקבוצות של מיליונים ההתאמה כבר תהיה מושלמת. מסקנה: בכל הנוגע לכישורי העבודה של אנשים למדינות לא צריך להיות יתרון יחסי והמסחר הוא מיותר. האומנם?
ובכן, זה לא לגמרי מדויק, בפסקה הקודמת התייחסנו לכך ששתי הקבוצות נלקחות מאותה האוכלוסיה, אבל אנחנו יודעים שמדינות שונות זו מזו מבחינה תרבותית וגנטית ולכן אפשר להניח שיהיו הבדלים מהותיים בין האוכלוסיות. למשל, שהחינוך המערבי, המבוסס על לוגיקה והפשטה יניב אחוז מתכנתים גבוה יותר מאשר החינוך הסיני-יפני המעודד יותר דיוק ומשמעת. אבל אנחנו לא מדברים על מצב כמו אצלי ואצל משה שבאוכלוסיה אחת אין מתכנתים ובשניה אין נגרים אלא הבדל שיראה בערך כך:
כאשר הציר האופקי מתייחס לרמת התוכנה והציר האנכי למספר האנשים עבור כל רמת תוכנה. אז כן, הממוצע המערבי טוב יותר, וגם המתכנתים הטובים בעולם הם מערביים אבל בסין ויפן יש מתכנתים.
יפה. כדאי לשים לב שלא התייחסנו כאן למיומנויות או לכשרונות של העובדים, זה לא שמגדלי הזיתים האנגלים פחות מוכשרים ממקביליהם הישראלים, אלא פשוט עצי הזית באנגליה לא מניבים מספיק.
אז עכשיו נתייחס ליכולות של אנשים ונדבר עלי, נניח, כבעל תוכנות תכנות ועל משה הנגר. ונניח שגם אני וגם משה הנגר צריכים שולחן ותוכנה כלשהי. כל אחד מאיתנו עושה בעצמו הן את התוכנה והן את השולחן, אבל אבוי, השולחן שלי עקום, מתנדנד ולא יציב ואילו התוכנה של משה קורסת כל שלוש דקות. למחרת בבוקר, אנחנו מדברים אחד עם השני ומסכימים שאני אכתוב את התוכנה למשה והוא יבנה לי שולחן – וכך, לשנינו יש שולחן יציב ותוכנה עובדת (או לפחות אני יודע להסביר שאתמול זה עבד אצלי וככל הנראה יש לו בעיה מסוימת עם החומרה או עם הגדרות המערכת).
אבל מה יהיה אם במקום שני אנשים בודדים נסתכל על קבוצות גדולות יותר. בואו נניח שיש אוכלוסיה גדולה שבה יש יכולת לייצר בדיוק מה שאותה אוכלוסיה צריכה, כלומר, יש מספיק נגרים, מתכנתים, טבחים, חקלאים. עכשיו ראינו שאם אני בוחר שני אנשים מתוך האוכלוסיה הזו הם יסחרו ביניהם. אבל אם במקום שני בודדים, ניקח שתי קבוצות של 10 אנשים – המסחר בין הקבוצות ירד כי בכל קבוצה תהיה חלוקת תפקידים מתאימה יותר לזו של כלל האוכלוסיה, זה כמו לערוך סקר, ככל שיש יותר משתתפים יש התאמה גדולה יותר בין התפלגות המקצועות בקבוצה להתפלגות המקצועות באוכלוסיה כולה. בקבוצות של 100 המסחר בין הקבוצות יקטן ובקבוצות של מיליונים ההתאמה כבר תהיה מושלמת. מסקנה: בכל הנוגע לכישורי העבודה של אנשים למדינות לא צריך להיות יתרון יחסי והמסחר הוא מיותר. האומנם?
ובכן, זה לא לגמרי מדויק, בפסקה הקודמת התייחסנו לכך ששתי הקבוצות נלקחות מאותה האוכלוסיה, אבל אנחנו יודעים שמדינות שונות זו מזו מבחינה תרבותית וגנטית ולכן אפשר להניח שיהיו הבדלים מהותיים בין האוכלוסיות. למשל, שהחינוך המערבי, המבוסס על לוגיקה והפשטה יניב אחוז מתכנתים גבוה יותר מאשר החינוך הסיני-יפני המעודד יותר דיוק ומשמעת. אבל אנחנו לא מדברים על מצב כמו אצלי ואצל משה שבאוכלוסיה אחת אין מתכנתים ובשניה אין נגרים אלא הבדל שיראה בערך כך:
במקום להסתכל על מדינות למה שלא נסתכל על העולם.
השבמחקהסחר העולמי עוזר להקצות את המשאבים כך שיווצר עושר מקסימלי לכולם.
במקום להסתכל על נניח 15% מהאמריקאים שיכולים לייצר תוכנה למה שלא נסתכל 15% מאוכלוסיית העולם שהכי מוכשרים בתכנות?
יש הרי שיר מדהים של ג'ון לנון על עולם בלי מדינות ובלי גבולות.
אני לא מזדהה עם כל הבתים של השיר אבל עם השניים האמצעיים:
Imagine there's no countries
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace...
You may say I'm a dreamer
But I'm not the only one
I hope someday you'll join us
And the world will be as one
ג'ון לנון היה מתהפך בקברו אם היה יודע שהשיר שלו יחשב לתומך גלובליזציה.
השבמחק:-)
יש בעיות רבות עם גלובליזציה כאשר הגדולה שבהן היא שבמגרש גלובלי המלווה בתקשורת המונים חזקה לגופים גדולים יש יתרון גדול ומסחר חופשי רק יעצים את אותם גופים.
אבל כרגע אנחנו מדברים על מצב עולמי של מדינות לאום ומנסים לחזות מה יקרה לכלכלה עולמית בכלל והישראלית בפרט במצב בנוכחי.
האם גלובליזיה מוחלטת היא טובה או רעה? זה ממש לא רלוונטי לזה.
ע
העולם לא עומד במקום, יש כל הזמן אבולוציה.
השבמחקהעברה של עבודה מהמערב למזרח משחררת משאבי למערב שאפשר לייצר איתם עוד ועוד..
בוא נשווה את העולם בשנות ה 60 להיום.
תראה איך התפתח שוק הטלויזיה למשל.
ממצב שלאף אחד כמעט ולא היה למצב שבו לכולם יש וכמה משרות שהתחום הזה יצר.
קח למשל את הקמת פארקים של שעשועים של דיסני ואחריו הלכו גם אחרים בעולם.
תראה מה קרה לשוק התקשורת.
כל הזמן נוצרים מוצרים חדשים ועבודות חדשות.
זה נכון שכמו באבולוציה בטבע יש כאלו שנפגעים מזה ובמידת האפשר צריך לנסות ולעזור להם.
אבל ארהב והעולם לא ירוויחו מלשים מעצורים לאבולוציה.
בפרפרזה אפשר לומר שהאמריקאים העבירו עבודות כמו תפירה וייצור צעצועים למזרח וזה פינה אותם ליצור את מהפיכת המיחשוב והאינטרנט.