הבטחתי שאחזור לדו-קרב באוקיינוס השקט אז הנה הגיע הזמן.
נתחיל בתאור היחס בין שער המטבע, האינפלציה והאבטלה. כאשר שער המטבע יורד, המחירים של מוצרים מיובאים עולה ולכן יש אינפלציה, מצד שני מכיוון שהמחירים של המוצרים המיובאים עולה ועלות הייצור המקומי נשאר, שווה יותר לייצר ולכן האבטלה יורדת.
זו התיאוריה, וזה מה שארה"ב רוצה שיקרה, שהדולר יפוחת יחסית ליואן, שתהיה אינפלציה בארה"ב, כדאיות הייצור בארה"ב תעלה והאבטלה תמוגר. פלוס מינוס. ועכשיו מחכים שהסינים יחליטו לייסף את היואן. הסינים, מן הסתם לא ששים לשנות כלום כי הם צומחים בקצב מדהים של כ 10% בשנה, ארה"ב מנסה להפעיל לחץ בינלאומי שנועד לכישלון אבל אני מניח שכאשר האינפלציה בסין תרים את ראשה סין תייסף את היואן.
ומה יקרה בארה"ב? ובכן, הדולר ירד ותהיה אינפלציה. השאלה היא האם באמת האבטלה תרד. תיאורטית כן, מעשית אני לא בטוח. כלומר, כן, היא תרד מעט ולתעשייה שקיימת בארה"ב יהיה יותר קל להתחרות בסינים אבל זה החלק הקטן. האמריקאים צריכים שתעשייה תחזור לארה"ב, שבדטרויט יחזרו לייצר מכוניות ולא רק לנהל את הכספים ולעצב של פורד, ג'י.אם. וקרייזלר – וזה כבר תהליך ארוך טווח.
בינתיים יהיה שלב ביניים לא קצר שבו האינפלציה תעלה והאבטלה לא תרד (או תרד מעט), מה שאומר שאנשים עדיין לא יעבדו אבל גם לא יהיה להם כסף לצרוך – וזה יהיה המשבר האמיתי והעמוק שממנו אנחנו בעצם מפחדים. חייבים להבין, שתעשייה וייצור זה עניין תרבותי, וחברות שמבוססות על שוק של שירותים, פיננסים ואיי.פי. לא יכולות לייצר, השינוי שצריך לקרות הוא עמוק והוא לא קורה כאשר נגיד הבנק המרכזי מחליט להוריד את שער המטבע.
נתחיל בתאור היחס בין שער המטבע, האינפלציה והאבטלה. כאשר שער המטבע יורד, המחירים של מוצרים מיובאים עולה ולכן יש אינפלציה, מצד שני מכיוון שהמחירים של המוצרים המיובאים עולה ועלות הייצור המקומי נשאר, שווה יותר לייצר ולכן האבטלה יורדת.
זו התיאוריה, וזה מה שארה"ב רוצה שיקרה, שהדולר יפוחת יחסית ליואן, שתהיה אינפלציה בארה"ב, כדאיות הייצור בארה"ב תעלה והאבטלה תמוגר. פלוס מינוס. ועכשיו מחכים שהסינים יחליטו לייסף את היואן. הסינים, מן הסתם לא ששים לשנות כלום כי הם צומחים בקצב מדהים של כ 10% בשנה, ארה"ב מנסה להפעיל לחץ בינלאומי שנועד לכישלון אבל אני מניח שכאשר האינפלציה בסין תרים את ראשה סין תייסף את היואן.
ומה יקרה בארה"ב? ובכן, הדולר ירד ותהיה אינפלציה. השאלה היא האם באמת האבטלה תרד. תיאורטית כן, מעשית אני לא בטוח. כלומר, כן, היא תרד מעט ולתעשייה שקיימת בארה"ב יהיה יותר קל להתחרות בסינים אבל זה החלק הקטן. האמריקאים צריכים שתעשייה תחזור לארה"ב, שבדטרויט יחזרו לייצר מכוניות ולא רק לנהל את הכספים ולעצב של פורד, ג'י.אם. וקרייזלר – וזה כבר תהליך ארוך טווח.
בינתיים יהיה שלב ביניים לא קצר שבו האינפלציה תעלה והאבטלה לא תרד (או תרד מעט), מה שאומר שאנשים עדיין לא יעבדו אבל גם לא יהיה להם כסף לצרוך – וזה יהיה המשבר האמיתי והעמוק שממנו אנחנו בעצם מפחדים. חייבים להבין, שתעשייה וייצור זה עניין תרבותי, וחברות שמבוססות על שוק של שירותים, פיננסים ואיי.פי. לא יכולות לייצר, השינוי שצריך לקרות הוא עמוק והוא לא קורה כאשר נגיד הבנק המרכזי מחליט להוריד את שער המטבע.
תרשה לי לחלוק עליך שוב, לא יודע מה איתך אני לפחות נהנה מהויכוח :).
השבמחקיש כמה סוגים של אינפלציה.
האינפלציה בעייתית במצב שבו המשק מתרגל לכך שהמחירים כל הזמן עולים בשיעורים גבוהים מכח האינרציה.
כמו שהיה לנו בישראל בעבר.
לשם פשטות אפשר לחשוב על עולם שבו יש משק סגור , יש עודף ביקוש לתוצר עי הממשלה והאזרחים והממשלה מדפיסה כסף כדי לממן את הגירעון.
במשק כזה יכול להיות שבשלב מסוים יתקיים איזון בין ביקוש להיצע של התוצר ועדיין תמשיך לשרור אינפלציה גבוהה מכח האינרציה כי העסקים התרגלו להעלות את המחירים מידי חודש.
יש לזה השפעות שליליות על התוצר ולכן בנקים מרכזיים שמו להם למטרה למנוע מצב של אינפלציה גבוהה ומתמשכת.
לעומת זאת קצת אינפלציה בתחום של נניח עד שני אחוז לשנה נחשבת בריאה כי היא מתמרצת את המשק ליצור מקסימלי.
המשך בתגובה הבאה..
לעומת זאת עלית מחירים שנובעת מעליה למשל במחיר הנפט או עלית מחירים מבורכת שנובעת מפיחות המטבע במשק ממותן היא לא בעייתית ואין סיבה לטפל בה בדרך של העלאת ריבית.
השבמחקיש שינוי מהותי בכלכלה העולמית.
הייצור עובר למזרח כי עלות הייצור שם נמוכה משמעותית, עם הזמן רמת השכר במזרח תגדל וכדאיות הייצור תפחת אם כי זה יקח זמן.
המערב יצטרך לנסות ולהסב את כי האדם שלו לתחומים אחרים יותר מתוחכמים וגם להתרגל לשיעורי אבטלה גבוהים.
פיחות יעזור כדי להפחית את המכאובים אבל לא יוכל להפוך את המגמה.
אני חושב שלתעשיית ייצור הרכב במערב אין עתיד.
במוקדם או במאוחר היא תעבור כולה למזרח כפי שקרה לתעשיית הטקסטיל.
ונקודה נוספת,
השבמחקיש כאן כמה אירועים בכלכלה העולמית שצריך להפריד בניהם.
התהליך הזה של ההתעוררות של סין והודו קיים כבר הרבה שנים.
זה לא הפריע לארהב לשגשג תחת שתי הקדנציות של קלינטון.
ממשל בוש הגדיל יותר מידי את הוצאות הממשלה וגם ניפח בועות והקטין את הרגולציה ובעקבות זאת הגיע המשבר הנוכחי.
המטרה של ארהב צריכה להיות לחזור ליציבות הכלכלית של ממשל קלינטון. איזון בתקציב, עודף או איזון במאזן התשלומים ואז אפשר יהיה גם ליזום שינויים כמו מעבר לאנרגיה ירוקה מה שיכול להוסיף משרות למשק.
כמו שכתבתי בפוסט הראשון שלי:
השבמחקhttp://ofermano.blogspot.com/2010/03/blog-post_31.html
המצב לא היה טוב בתקופת קלינטון, פשוט האמריקאים "המציאו" כסף בדמות בועת הדוט.קום.
אין מה לעשות, אפשר להגדיר כל מיני עבודות, כגון, עיצוב, שיהיו נחלת העולם המערבי אבל בסופו של דבר, כאשר העולם השלישי לוקח עבודות, יש פחות עבודה ופחות הון בסיסי.
כפי שכבר התיחסתי בפוסט אחר שלך העולם לא עומד במקום.
השבמחקיהיו רעיונות חדשים וטכנולוגיות חדשות ומי שככל הנראה תוביל אותם תהיה ארהב וזה ייצר משרות חדשות ועוד עושר.
תחשוב כמה משרות ייצר תחום האנטרנט ב 20 השנים האחרונות.
משרות שלא היו קיימות לפני כן.
הרי במאה העשרים היו לא מעט בועות כלכליות לרבות זאת של שנות ה 30 ותראה איך ארהב יצאה מהם..